קשירה

היא ביקשה ממנו לקשור אותה. היא אוהבת את זה ככה. כשהיא קשורה. אפילו היה לה חבל בתיק.
הוא לקח את החבל וניסה לקשור אותה רק שלא היה לו מושג איך עושים את זה.
הוא זכר מהצופים משהו שקשור ל"קשר מוט" אבל במחשבה שנייה עלה בו החשש ש"קשר מוט" עלול לעצור לה את הדם ביד. הוא מאוד דאג ליד שלה. הוא צריך נמק על המצפון שלו?
הוא לא זכר את הקשרים האחרים. היה שם "קשר סבתא", "קשר ספנים"… הוא זכר את השמות אבל לא את הקשרים.
בשלב זה הוא החליט שהכי טוב זה ללפף את החבל סביב היד שלה ואיכשהו לקשור למיטה.
בעיה. לא היו סורגים על המיטה. צריך משהו בשביל לקשור אותה אליו. אי אפשר לקשור אותה לאוויר. לא לזה היא התכוונה.
הוא ביקש ממנה לחכות רגע והלך למרפסת של המטבח. הוא זכר שהיה שם קרש או שניים.
הוא מצא שם קרש אחד והחליט לשבור אותו לשניים, לחבר את הקרשים למסגרת של המיטה ואז לקשור את הידיים שלה למסגרת. הקרש היה מספיק גדול אבל הוא לא מצא מסור ולכן ניסה לשבור את הקרש על ברכו. הקרש היה חזק מידי.
הוא צעק לה "רגע" ויצא לשכן ממול לבקש מסור. השכן הזה היה מלא בכלים. תמיד היה בונה דברים ואכן הסתבר שהיה לו מסור איפשהו. הוא הלך לחפש אותו. לקח איזה 5 דקות והוא חזר עם מסור איכותי.
"תחזיר לי אותו ברגע שתסיים. זה מסור יקר".
הוא הבטיח לשכן להחזיר ונכנס בחזרה הביתה כדי לנסר את הקרש. בשביל לנסר קרש צריך איזה שולחן עבודה או משהו אז הוא פינה את שולחן האוכל וניסר את הקרש לשני קרשים פחות או יותר שווים.
לקח לו 8 דקות לנסר ועוד דקה להחזיר את המסור.
היו לו מסמרים איפשהו, הוא היה בטוח, אבל הוא לא זכר איפה. זה היה בקופסא סגולה, את זה הוא זכר בבירור אבל מזמן הוא כבר לא נתקל בקופסא הזאת.
אחרי חיפוש של כמה דקות הוא הגיע למסקנה שהקופסא בבוידעם. זה היה מצער. הסולם לא היה אצלו.
לא היה לו הרבה זמן לחשוב. הוא גרר את שולחן האוכל אל מתחת לבוידעם, שם עליו כיסא מטבח וטיפס לבוידעם.
יש! הוא ראה את הקופסא הסגולה. היא הייתה טיפה בעומק הבוידעם כך שלקח לו זמן להוציא כמה קרטונים עד שהוא הגיע לקופסא עצמה.
לשמחתו היו שם לא רק מסמרים אלא גם פטיש. כנראה שזה ערב המזל שלו, הוא חשב לעצמו.
באותו רגע היא בעטה בשולחן בדרכה החוצה.
היא הספיקה לטרוק את הדלת אחריה עוד לפני שגופו, עם הקופסא הסגולה, נחת על שני הקרשים שהיו מונחים על רצפת המטבח.